הרחבה - תכנית החומש

תהליך הפחתת הנטל הרגולטורי במשרדי הממשלה מתבצע באמצעות תכניות חומש משרדיות המתוות את מסגרת העבודה של כל משרד לחמש השנים שבין 2015-2019, בכל שנה המשרד עתיד לבחון שורה של תחומים ברגולציה הקיימת במטרה להפחית את הנטל הרגולטורי בכל אחד מן התחומים.

בנוסף, החלטת הממשלה הציבה יעד להפחתה של 25% מעלות הנטל הבירוקרטי במשרדי הממשלה, ומכאן שסך עלות הבירוקרטיה המצרפית צפויה להצטמצם לכל הפחות ב- 25% עד 2019.


מהי תכנית החומש ?

החלטת הממשלה הטילה על כל המשרדים והרגולטורים בממשלה ליישם תכנית להפחתת הנטל הרגולטורי הקיים, תוך חמש שנים - תכנית החומש. לשם גיבוש תכנית החומש נדרש כל משרד למפות את  תחומי הפעילות של כל רגולטור המופיע בספר הרגולטורים הממשלתי ואת הבסיס החוקי (חקיקה ותקנות) לכל תחום. תכנית החומש היא חלוקה של כל התחומים לכל שנה, כך שיהיה ברור על איזה תחום עובדים באיזו שנה. עד לסיומן של חמש שנים, המשרד יגבש תכנית להפחתת הנטל בכל תחומי פעילותו לפי המתודולוגיה במדריך טיוב הרגולציה הממשלתי המנחה את המשרדים לבצע את הליכי הפחתת הנטל הרגולטורי הקיים תוך שימוש בכלים הבאים:

- פירוק הרגולציה לפעולות וחובות הנדרשות מהמפוקחים.
- קיום שיח עם מגוון בעלי עניין ורגולטורים משיקים.

- מדידת עלויות הרגולציה ואמידת שיעור ההפחתה הצפויה.

להלן תרשים המבטא בקצרה את התהליך:

למעשה, תכנית החומש להפחתה של הנטל הרגולטורי הקיים מורכבת משלוש רמות של תכניות:

1. התכנית להפחתת הנטל הרגולטורי, היא תכנית מפורטת להפחתת נטל רגולטורי בתחום ספציפי, כגון יבוא תמרוקים באגף רוקחות במשרד הבריאות. גיבוש התכנית נעשה לאור מדריך טיוב הרגולציה, המפרט כלים ושיטה לניהול התהליך*. התכניות המפורטות להפחתת הנטל תפורסמנה באתר בעתיד.


2. התכנית המשרדית השנתית, היא מכלול התחומים עליהם עובד המשרד בשנה מסוימת. למשל, יבוא תמרוקים באגף הרוקחות וייצור מזון בשירות המזון ותחומים נוספים במשרד הבריאות. 

 
3. תכנית החומש, כוללת את חמש התכניות השנתיות של המשרד. תכנית החומש צריכה לכלול את כל תחומי הפעילות של כל הרגולטורים במשרד, בהתאם לספר הרגולטורים הממשלתי. מכיוון שהתכנית משקפת את האופן שבו החליט כל משרד כיצד הוא עתיד לארגן ולנהל את גיבוש התכניות בכל שנה, תתכן שונות בין המשרדים.

 

מה מפחיתים?


החלטת הממשלה מגדירה את הנטל הרגולטורי כמורכב משלושה סוגי עלויות:
 
א. עלות הבירוקרטיה - העלות הכרוכה בתהליכי העבודה מול הרגולטור, הנובעת מן הפעילויות הנדרשות כדי להוכיח עמידה בדרישות התוכן של הרגולציה, והן כוללות, בין היתר, חובות דיווח והגשת בקשות וטפסים וכן את העלות הבירוקרטית של זמני ההמתנה הכרוכים בתהליך. נקבע יעד כמותי להפחתה בעלויות הבירוקרטיה של 25%.
 
ב. עלות העמידה בדרישות הרגולציה - העלות הישירה הכרוכה בעמידה בדרישות התוכן של הרגולציה, המגדירות את הסטנדרט הנדרש מן המפוקח כדי לשמור על האינטרס הציבורי, בכל נוגע לאיכות המוצר או לטיב השירות לצרכן, כגון חובת רכישת חומרים וציוד, חובת העסקה של כוח אדם או חובת פרסום מידע לציבור.
 
ג. התאמת הדרישות הטכניות - התאמת הדרישות הטכניות המוטלות על יבוא או ייצור טובין לפי צו יבוא חופשי או לפי כל דין אחר, למקובל בשווקים משמעותיים בעולם, למעט בנסיבות מיוחדות בשל קיומם של תנאים ייחודיים למדינת ישראל. כמובן שהתאמה זו לא רלוונטית לכל רגולציה.
 
כך נראה תהליך הפחתת הנטל הרגולטורי:

PROCESS.jpg

בכל הנוגע להתאמת הדרישות הטכניות קיבלה הממשלה החלטה ייעודית (החלטה מספר 2318 מתאריך 11.12.2014) המחייבת להתאים את דרישות הייבוא לדרישות בינלאומיות, למעט חריגים. תכניות אלה של המשרדים מוטמעות בתוך תכניות החומש להפחתת נטל רגולטורי קיים.

תהליך זה מתייחס להפחתת נטל של רגולציה קיימת (ex-post). הוא משלים את תהליך 'הערכת השפעות רגולציה' (RIA), שמטרתו יצירת רגולציה חכמה חדשה (ex-ante) אשר גיבושה נעשה לאחר קיום הליך במסגרתו מובאים בחשבון מכלול שיקולים.


 



* בעמודים 4-8 במדריך, ניתן למצוא פירוט נוסף בנוגע למושגים המתודולוגיים ולמבנה התהליך.